צבעי גזע הפודל.
(החומר לקוח ממקורות שונים ,מרוכז ומתורגם ע"י מירי אברמסון).
-----------------------------
בתקן גזע הפודל לפי ה-FCI מותרים 5 צבעים : שחור, לבן, חום, משמש ואפור-כסף. הצבע חייב להיות אחיד. הצבעים הבסיסיים המקוריים, שחור, לבן וחום, מתחרים בתערוכות באותה זירה. במהלך השנים נוספו שני צבעים - משמש ואפור-כסף – הנחשבים כגזע נפרד בגדלים ענק, בינוני וננסי. בפודל הזעיר נחשבים כל חמשת הצבעים כגזע אחד.
תקנון הגידול של המועדון הישראלי לפודל מאפשר זיווגים רק בין הצבעים שחור ,לבן וחום. הוראות הזיווג במדינות אירופה, בכל הנוגע לצבע, אינן אחידות: יש כאלה שאוסרות זיווג בין צבעים ואחרות שאינן מטילות כל הגבלה.
ישנו גם שוני בהתייחסות של מועדונים למצב. בגרמניה החלו לאחרונה להכיר לצורך רישום בלבד בצבע האדום וב"פארטי-קולור" כלומר כלבים בשני צבעים כמו שחור-לבן או שחור-חום. הכלבים אינם מוכרים בתקן הגזע ,נרשמים בנפרד ,אינם יכולים לקבל תואר אליפות וכמובן אי אפשר להציגם בתערוכה בינלאומית.
התקן האמריקאי הינו הליבראלי ביותר ומקבל כל צבע בתנאי שהוא אחיד.
הצבע הלבן הנו העתיק ביותר, ומקורו בצרפת. הפודלים הלבנים נחשבים כבעלי חוש הריח המפותח ביותר ושימשו באיתור הפטרייה הנדירה מסוג כמהין. אין חלילה לבלבל "לבן" עם "לבקן" !!! לפודל הלבן צריך להיות עור כהה ממש, הריריות (כגון בפה) שחורות, צבע האף, השפתיים והעפעפיים שחור והעיניים כהות מאוד. לצערנו בהרבה מהכלבים הלבנים הפיגמנט אינו מספיק חזק וכך רואים פודל לבן עם אף ורדרד ועיניים חומות בהירות. בגורים ,לפעמים צבע האוזניים צהבהב מעט ,דבר שנעלם לאחר מספר חודשים.
הבעיה הגדולה בצבע השחור היא הדהוי ההדרגתי עם הגיל עד לגוונים שונים של אפור. ישנם קווי גידול בודדים שהצליחו לשמור על צבע "שחור טהור" הנשמר עד לגיל 10 שנים לפחות ואפילו לא דוהה בשמש, אבל ישנם כלבים בעלי צבע שחור עמוק ,יפה ביותר בגיל שנה, שבגיל שלוש הופכים לבעל שעיר שיבה. מסיבה זו מעדיפים המגדלים להשתמש בזכרי הרבעה מבוגרים, כאשר אפשר כבר לדעת את הטיב האמיתי של השחור: דוהה או לא דוהה ?
הצבע החום ,הדומה לצבע שוקולד, מקורו בגרמניה. מאוד קשה ונדיר לקבל צבע חום איכותי ועמוק . האף צריך להיות חום - לא שחור. החום הוא הצבע היחיד המאפשר עיניים בהירות מעט יותר (כצבע הענבר). הגן החום רצסיבי כלפי הגן השחור.לכן יש אפשרות ששני הורים שחורים יולידו גורים חומים בתנאי ששניהם נשאים את הגן החום. בזיווג בין שני הורים חומים נולדים גורים חומים בלבד בתנאי שהאב והאם אינם שניהם נשאים גן לבן. אם כך המצב, רבע מהגורים אמורים לצאת לבנים בעלי פיגמנט חום (בעור ,ואף, בריריות) דבר שאינו רצוי.
גם לחום יש נטייה לדהיית הצבע ,ומגדלים בודקים לגורים האם יש שערות לבנות בין כריות הרגליים – זה סימן שיש לצפות שבגיל יותר מבוגר החום היפה ידהה לגוונים "קפה-עם-חלב" או אפילו חום-אפרפר. קרני שמש, כלור ומי ים משפיעים לרעה על הצבע החום .
הצבע אפור-כסף זכה להכרה בשנת 1964. האפשרויות הן החל מכסף מבריק כצבע מטבע חדש ,אפור-בהיר ,אפור-עכבר, ועד לאפור-כהה. האף, השפתיים והעפעפיים שחורים, העיניים כהות מאוד. גורים אפורים "אמיתיים" כלומר אלה שנולדים להורים אפורים, נולדים כמעט שחורים, אך ישנם שיערות לבנות בין כריות הרגליים. בגיל 6 שבועות רואים את האפור כבר מבצבץ באף ,בכפות הרגליים ובבסיס הזנב כאשר מגלחים אותם בפעם הראשונה. השחור הופך לאפור עד לקבלת הגוון הבהיר ביותר בגיל שנה וחצי-שנתיים. השינויים הנ"ל מקשים על הצגה בתערוכות וזאת מאחר והמעבר משחור לאפור אינו אחיד על פני הגוף וישנם קטעים כהים יותר כגון האוזניים והגב. החדשות הטובות הן שלאחר קבלת הצבע האפור הסופי, הצבע לא דוהה יותר ואפילו מעט מתכהה. צבע העור עצמו יכול להיות מוורוד בפריטים הבהירים עד לסגול-עמוק בכהים יותר. חשוב לדעת שכל פצע בעור מצמיח שיער שחור אחרי ריפוי, ולכתם כזה דרוש לפחות שנה להפוך לאפור.
צבע המשמש הוא האחרון שהוכר ב-1976 על ידי מועדון הפודל בצרפת והוכנס לתקן הגזע של ה-FCI מאחר וצרפת היא מדינת מקור הגזע. גור משמש נולד בצבע אחיד , יהיה זה בגוון בלונד בהיר או אדמדם – וללא שערות לבנות בין כריות האצבעות! האוזניים, החזה, הגב, הראש – כל הגוף צריך להיות באותו צבע,גם בגילוח הצבע המבצבץ מתחת לשיער הארוך אינו שונה! לרוב, הצבע דוהה מעט עד לגיל שנתיים אחר כך יכול להתכהות שוב מעט.
* * * * * * *
